לכל אחד מאיתנו, כמעט, יש מורה שאישיותו השפיעה עליו ומלווה אותו במהלך חייו.
כזאת היא המורה רבקה.
המורה רבקה היא מורה צעירה הנשלחת ללמד במעברה בשנות החמישים. תלמידיה הם עולים חדשים שעלו זה עתה בעלייה הגדולה שאחרי הקמת המדינה. הם והוריהם מתמודדים עם התנאים הקשים של החיים במעברה, וגם עם קשיי השפה וקשיי המעבר מהתרבות עליה גדלו אל התרבות הישראלית החדשה והזרה.
המחזה מתאר את המפגש הקשה והטעון בין המורה לתלמידיה, אשר הופך לאט לאט לתהליך מרתק שבו נבנים אמון הדדי, אמונה ביכולות, וחדוות למידה. תהליך שבו לא רק התלמידים לומדים אלא גם המורה.
המורה רבקה הופכת לדמות משמעותית בעיצוב הזהות הישראלית של תלמידיה. יחד איתה הם מצליחים לגבור על הקשיים שמציאות החיים מעמידה בפניהם, ולעמוד באתגרים שיש להם משמעות חשובה על עיצוב עתידם.
המחזה מסתיים בפגישת מחזור של תלמידי הכיתה והמורה כעבור שלושים שנה. כאנשים מבוגרים הם נזכרים בהתרגשות בתקופה ההיא, שלמרבה הפלא, זכורה להם כתקופה היפה בחייהם.
אולי בזכות המורה רבקה.

​

ההצגה מוקדשת באהבה לאמא שלי, המורה רבקה הוברמן, ולכל ה"מורים לחיים" המאמינים שרק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם